רבים מהחולים, במחלות כלליות ובמחלות ריאה בפרט, מתקשים לחזור לחיים רגילים ומונעים מעצמם חוויות,פעולות והנאות עקב החשש מההשלכות של מחלתם. אך למעשה, ישנן פעולות רבות, אשר חולי הריאות יכולים לבצע כדי להגיע למצב בו הם בשליטה מלאה על המחלה – או כמה שניתן.

החולים אינם יכולים לרפא את גופם מהמחלה, אך השליטה בה, לרוב, מונעת התדרדרויות והתלקחויות אשר יגרמו להחמרה זמנית או קבועה במצב הבריאותי ואף יובילו לאשפוזים. ניהול המחלה מתבטא בשימת לב לפרטים ושינויים הפיזים הקטנים ביותר תוך כדי ביצוע פעולות יום-יומיות, יחד עם שינוי סביבת המחייה שתתאים למצב החדש.

חלק מניהול המחלה הינו ההבנה כי מחלת ריאות היא מחלה אשר גורמת להגבלה נשימתית כתלות חומרתה – במנוחה ובעיקר במאמץ, כלומר, ניוון הגוף ומערכת הנשימה יוביל להחמרה ואיבוד שליטה.

כיצד ההחמרה מתחילה?

ומהם הפרטים הקטנים אשר חובה לשים לב אליהם?

כמות ואיכות הליחה-

אחד התסמינים השכיחים ביותר בקרב חולי הריאות הוא הצטברות ליחה .

הליחה מיוצרת באופן טבעי אצל כולנו והיא חלק ממערכת החיסונית של הגוף.

היא נמצאת במקומות ספציפיים כמו דרכי נשימה עליונות (אף, פה וגרון) ודרכי נשימה תחתונות.

תפקיד הליחה הוא ללכוד גורמים זרים אשר אנו שואפים ולפנות אותם החוצה על ידי גירוי, כמו שיעול , עיטוש או נזלת. הגוף סומך על תפקוד תקין של מערכת הנשימה מכל היבטיה ולכן ייצור הליחה לא מהווה בעיה כאשר היא מצטברת ומתפנה בהתאם.

כאשר מערכת הנשימה בעלת כושר תפקוד ירוד (למשל, עקב מחלת ריאות), יכולת פינוי הליחה נמוכה יותר. אי לכך ליחה שלכדה גורמים זרים שנלכדו אינה יכולה להתפנות, כמות הגורמים הזרים רק מתעצמת והגוף מייצר ומפריש ליחה נוספת באופן טבעי, מצב המוביל לתחושת חנק, שיעול, וחוסר אוויר.

לקריאה נרחבת יותר על מה היא ליחה לחצו כאן

על מנת למנוע התדרדרות במצב הנשימתי בעקבות ייצור הליחה, אנו חייבים לשאול את עצמנו:

– האם היום יש יותר ליחה מבחינת תדירות או כמות?

– האם התעוררתם בבוקר גדושים יותר מאתמול?

– אם הופיעה ליחה, מה צבעה?

– האם הליחה צמיגית יותר מבדרך כלל?

אם עניתם כן על אחת או יותר מהתשובות:

כל שינוי מצריך תשומת לב! אך לא כל שינוי מצריך התייחסות ומעשה, לפעמים התופעות ייעלמו מעצמן, במידה ולא- נצטרך להתחיל בטיפול מקדים ומונע.

מה מצב הנזלת ביום יום – לעומת הנזלת שלכם היום?

כמו הליחה, גם הנזלת מיוצרת בגוף באופן טבעי מאותן הסיבות.

ברגע שכמות הנזלת גדלה, האף גדוש יותר והנזלת הופכת למצע חיידקים משגשג.

מהי תדירות השיעול?

שיעול זו הדרך של הגוף לפנות ליחה וחומרים זרים ו/או מזיקים אשר נקלעו בדרכי הנשימה העליונות או התחתונות.

האם אני משתעל היום יותר מאתמול? האם השיעול מלווה בליחה? האם בגירוי נשימתי? האם השיעול מופיע לאחר תנועה מסוימת או מאמץ מסוים שאתמול לא הופיע? וכדומה.

קושי נשימתי חדש – האם היום היה לי קשה יותר מאשר אתמול עבור אותו מאמץ?

מטופלים רבים מתעלמים מקושי חדש במאמץ שהם כבר מכירים, ולרוב משליכים את הסיבה על גורמים שרוב לא קשורים (מזג האוויר, לא ישנתי טוב בלילה וכ'ו). כל שינוי במאמץ במהלך פעילות פיזית צריך לקבל משמעות.

חמשת הפעולות שהכי מומלץ לעשות כדי למנוע את ההתלקחות הבאה:

אילו שינויים קלים ניתן לעשות ביום יום כדי למנוע התחלה של התלקחויות קטנות?

1. חדר מאוורר- יש חשיבות רבה לאיוורור החדר בו אתם שוהים.

בחדר מאוורר האוויר אינו עומד, אלא מתחלף כל הזמן. אוויר מתחלף הוא אוויר טרי עם ריכוז נמוך של מזיקים בניגוד לאוויר עומד.

בנוסף, חדר מאוורר מונע הצטברות של חיידקים ומזיקים אשר נפלטים מגופם של אנשים השוהים עמכם בחדר.

2. ביצוע פעילות שיקום ריאות – ביצוע פעילות שיקום ריאות מוכח כמונע התדרדרות, החמרה , אשפוזים, משפר את איכות החיים ומעלה את אורך החיים.

בנוסף, נותן מענה לפינוי הליחה והפחתת שיעול.

3. איזון תרופתי – קשר רציף עם רופא הריאות בנוגע לטיפול התרופתי הינו הכרחי. הרופא חייב לדעת על כל שינוי פיזי (חיובי או שלילי) ולהתאים את סוג ומינון הכדורים.

לא מעט מטופלים משתמשים בתרופות (כדורים ו/או משאפים) שאינן תואמות את מצבם הבריאותי החדש, וכתוצאה מכך היעילות התרופתית פוחתת.

4. שליטה על מזג אוויר – שהייה במזג אוויר קיצוני (אוויר קר או אוויר חם) מפחית מהיכולת הנשימתית ובעיקר בא לידי ביטוי במאמץ. כאשר אנו נושמים אוויר קר, כלי הדם בריאות מתכווצים וואילו בנשימת אוויר חם, מאמץ הנשימתי עולה עקב ריכוז חמצן נמוך ו לחות.

חשוב שמזג האוויר יהיה נוח ושהאוויר שננשום יהיה טרי ובטמפ' מתאימה.

5. תשומת לב לפרטים לגבי הליחה / נזלת ו/או שיעול, האם היום אני משתעל יותר? סובל יותר מליחה? יותר צפצופים? קושי נשימה חדש? אם אחת מהתשובות כן, תיידעו את הסביבה שלכם וכמובן את הרופא המטפל.

*כל הזכויות שמורות*