אז מה היא בעצם אותה מחלת ריאות בשם C.O.P.D או בעברית – 'מחלת ריאות חסימתית כרונית'? איך היא משפיעה על הנשימה ועל הגוף? ומה ניתן לעשות על מנת להקל?

הקדמה :

'מחלת ריאות חסימתית כרונית', היא בעצם שם כולל לסדרה של מחלות ריאה כרוניות כמו אמפיזמה או ברונכיטיס כרונית (דלקת סמפונות), אשר הסימפטומים בהם דומים ומשותפים והפגיעה באה לידי ביטוי ביכולת נשימה ירודה במנוחה ובמאמץ.

המטופל סובל מחסימה קבועה (כרונית) של זרימת האוויר בדרכי הנשימה בריאות (סימפונות) וכתוצאה מכך גם מהצטברות ליחה אשר מובילה לשיעול כבד עקב קושי בפינוי הליחה.

ממה זה נגרם?

מחלת הCOPD, אינה מופיעה ביום אחד, אלא – מתגברת ונעצמת לאורך השנים.

זאת אומרת , על פי סטטיסטיקה ומחקרים, מחלת הCOPD יכולה, למשל, להופיע עקב עישון ממושך לאורך שנים, שאיפת חומרים או חשיפה לחומרים כימיים.

הפגיעה בריאות – תיאורטית, נגרמת החל מהחשיפה לחומר בפעם הראשונה – או – מהסיגריה הראשונה (אקטיבית או פאסיבית), אבל הפגיעה הזו לא מורגשת מבחינת המעשן/שואף.

אחרי מספר רב של שנים של עישון מספר רב של קופסאות ו/או חשיפה פסיבית של העשן/חומרים רעילים אחרים, המטופל מתחיל להרגיש את הקושי הנשימתי.

מהן אותות האזהרה?

לרוב, מדיווחי מטופלים, שמים לב לשינוי ביכולת הנשימתית בעת פעילות גופנית בסיסית כמו: טיול, אפילו פעילות שנעשתה שנים קודם לכן ובפעם הזו מגלים שזו לא אותה המסוגלות.

חלקם העידו כי אחרי פעילות משחק עם הנכדים או אפילו בעליית מדרגות כי הם נדרשו לנשום בכבדות ולא באותו אופן.

במקביל לתחושת המחנק, מטופלים מדווחים על היווצרות של ליחה ולעיתים עודף ממנה.

מטופלים מעידים כי לאחר שכיבה ממושכת כמו: שינה, הרגישו תחושת מחנק בשכיבה של 180 מעלות, ולילה אחרי לילה נאלצים להקטין את זווית השכיבה באמצעות כריות. במצב מתקדם של המחלה חלקם גם מוצאים את עצמם ישנים על כורסא בסלון עקב ריבוי ליחה.

אז מה הבעיה בעצם?

הבעיה העיקרית היא שרוב המטופלים מתעלמים מהתסמינים הראשוניים וממשיכים בחייהם כרגיל, ללא התייחסות או מתן חשיבות לאותות האזהרה.

חלקם נוטלים אחריות על הגיל, המשקל או אפילו מזג האוויר הקיצוני.

שינויים גופניים אלו לרוב מעידים על נזק בלתי הפיך שנוצר בריאה, למרות שנדמה כי הם מינורים. גוף האדם יודע לאותת כאשר משהו לא תקין ונדרשת התערבות או לפחות בירור אודות הסימנים הללו.

מתי חשוב לגשת לבירור רפואי?

חשוב לגשת לבירור רפואי ברגע שהסימפטומים נהיים כרוניים כלומר ממושכים ומתמשכים לאורך זמן. במידה והשינויים הנשימתיים והפיזיים ממשיכים על פני כמה ימים ללא הטבה וללא שינוי, אז זה זמן מצוין לספר על כך לגורם רפואי מוסמך לבירור.

ללא קשר לתסמינים, חשוב לגשת לרופא אחת לתקופה על מנת לבצע בדיקה גופנית כוללת ולוודא שהבריאות נותרה איתנה.

מה מרגישים חולי COPD?

דיווחי המטופלים מבוססים על תחושה של מחנק ו"חוסר אוויר" – "אני מרגיש/ה שאני יכול/ה לשאוף רק חצי או רק מעט" או "תחושה של קוצר נשימה מכל תנועה".

לחסימה הכרונית בזרימת האוויר ואי היכולת לפינוי ליחה יש השפעות והשלכות רבות. השלכות בתפקוד הפיזי – חוסר תנועתיות, אשר מובילה לפגיעה בשרירים, העלולה להוביל לפגיעה בשריר הלב , דלדול העצמות ובמקביל תחושה של חוסר מסוגלות ואיבוד עצמאות.

מה מתרחש בריאות?

הריאות שלנו הם מעין שקים אשר מתרחבים כדי להכניס אוויר, ומתכווצים כדי להוציא אוויר.

פעולת ההתרחבות והכיווץ נעשית על ידי השרירים סביב הריאות ושריר הסרעפת.

כאשר שריר הסרעפת מתכווץ הוא מותח את הריאות כלפי מטה, וכך אנחנו שואפים אוויר והריאות מתמלאות. ומנגד, שריר הסרעפת נרפה ולוחץ את הריאות כלפי מעלה, וכך אנחנו נושפים אוויר, הריאות מתכווצות והאוויר יוצא.

השרירים הללו, הם שרירים לכל דבר, ותפקידם לזוז, לנוע ולעבוד כל הזמן, בהתאם לפעילות גופנו. בישיבה ובמנוחה הנשימה איטית ושטחית, אבל במאמץ – הנשימה עמוקה ומהירה.

באופן טבעי, שריר שלא זז- סופו להתנוון.

במקרה שלנו, עקב הפגיעה הריאתית, היכולת לנשום בצורה עמוקה קטנה, הריאות לא מתכווצות ומתרחבות והשרירים מתנוונים.

מה היא הפגיעה הריאתית?

הפגיעה הריאתית מתבטאת בנזק לשקיקי האוויר בריאות – נאדיות הריאה.

וכן גם היווצרות של הפרשות מרובות של ליחה אשר מובילות לדלקות בדרכי הנשימה.

נאדיות הריאה הן מבנים מאד קטנים – מיקרוסקופיים בצורת שלפוחיות, אשר עטופות בנימי דם רבים. הנאדיות אחראיות על שחלוף הגזים בנשימה , דרכם נכנס החמצן (שאיפה) ומהן יוצא הפחמן הדו חמצני (נשיפה). גוף האדם מכיל כ350 מיליון נאדיות, והנזק נוצר החל מהסיגריה הראשונה.

ברגע שנוצר להם נזק , הנזק הוא בלתי הפיך וכשבתחילה גם לא מורגש. זו הסיבה שמחלת הCOPD היא מחלה שמתפתחת עם הזמן ורק לאחר תקופה של מספר שנים מתחילים להבחין ולהרגיש את הנזק.

אז מה הפתרון?

הפתרון הוא מסגרת מתאימה ומותאמת לחולה, אשר נותנת תמיכה פיזית, רפואית ותמיכה כוללת להתנהלות עם המחלה בחיי היום יום.

בהיבט הפיזי :

ביצוע פעילות שיקום ריאות, מותאמת למטופל, מדויקת על פי יכולת פיזית, נשימתית וההיסטוריה רפואית.

הפעילות חייבת להיות מנוטרת , מפוקחת ומבוקרת על מנת להגיע לגירוי שרירי ונשימתי באופן מירבי.

בהיבט הרפואי:

תמיכה של גורם רפואי מוסמך אשר מבצע מעקב צמוד אחר המדדים , התחושות, השינויים ואחר השיפור שהמטופל מציג.

בהיבט הכולל:

תמיכה כוללת להתנהלות עם המחלה ביום יום מנוהלת על ידי המטופל עצמו. המטופל מכיר הכי טוב כיצד הוא מרגיש במיטבו ומתי חל שינוי ביכולותיו הפיזיות או הנשימתיות לטובה או לרעה. המסגרת מאפשרת למטופל לבצע דיווח מלא על כל שינוי במצבו ועל ידי כך להתאים את הטיפול התרופתי, הרפואי או השיקומי באופן מידי לפני שנכנס למדרון תלול של התדרדרות פיזית.

*כל הזכויות שמורות*