איך מגיעים לאשפוז?

לאשפוז מגיעים ב2 דרכים, הפנייה של הרופא המטפל אשר מבין שאי אפשר ולא רצוי לטפל בבית, או הגעה על ידי החולה עצמו כאשר החולה מבין שהמצב הפסיק להיות חיוני ואפילו נעשה מסוכן.

זאת אומרת – לאשפוז מגיעים במצבים שאין ברירה!

מה המטרה באשפוז? מה הטיפול המוצע בעצם?

בראש ובראשונה , המטרה העיקרית היא לייצב את החולה מבחינה נשימתית. לרוב זה נעשה על ידי מתן חמצן, במקרים מסוימים טיפול תרופתי ישירות בווריד, ומעקב/ניטור מתמשך אחר המדדים החיוניים (דופק-סטורציה , לחצי דם , בדיקות הדמיה ובדיקות דם) לאורך כל זמן האשפוז.

הצוות מקבל אינדיקציה מאופן הנשימה, מהמדדים, מהבדיקות וכמובן מהתחושות של החולה עצמו ובכך יודע לשנות/להתאים את הטיפול.

לרוב, התייצבות המטופל בתנאי אשפוז נעשית תוך יום-יומיים, ולמעשה החולה יצא מכלל סכנה.

בשלב זה התערבות צוות בית החולים כמעט ומופסקת, החולה מקבל טיפול תחזוקתי-מניעתי, לרוב עם המשך טיפול קצר בבית.

החולה נשאר מנוטר ובמעקב עוד יום-יומיים כדי לצבור בטחון ולוודא שהכל תקין ואז אפשר לשחררו לביתו.

שחרור הביתה:

בדרך כלל משחררים הביתה במצב יציב ומאוזן, אך ברוב המקרים!המצב לא חוזר להיות כמו שהיה לפני האשפוז.

זאת אומרת – התחלנו בהתלקחות, וסיימנו בהחמרה קבועה.

ההחמרה תבוא לידי ביטוי בקושי נשימתי מוגבר ביום יום, קושי בפינוי ליחה, קוצר נשימה במאמץ ולמעשה – איכות חיים ירודה ביחס למה שהיה לפני ההתלקחות ולפני האשפוז.

ע"פ הסטטיסטיקה , חולה COPD שהתאשפז, זוכה להתאשפז פעם נוספת תוך 3 חודשים, והפעם אחריה עשויה להיות כבר תוך חודש.

הסיבה העיקרית היא ההחמרה הקבועה אשר הובילה לאורח חיים איטי, קשה, ופחות מתפקד.

הסיבות להחמרה קבועה:

1. תהליך ההתלקחות מחריף את הנזק בריאות ועלול בנוסף, להתקדם גם לדלקת ריאות.

ההתלקחות בדרך כלל מגיעה לשיאה בתוך 7-10 ימים מרגע הופעת התסמינים, משך הזמן הזה הוא ארוך וקריטי.

2. כתלות במצב הנשימתי והפיזי של החולה, החולה לרוב שוכב משך כל זמן האשפוז. השכיבה הממושכת אינה בריאה לחולי COPD , השרירים בגוף מתנוונים, שרירי הנשימה מתנוונים, הנשימה בשכיבה נעשית שטחית וקצרה ביחס לנשימה בתנועה והריאות לא מתאווררות.

3. החולה משוחרר לביתו במצב נשימתי אמנם מאוזן , אך במצב פיזי ירוד ביחס לפני ההתלקחות. מצב פיזי זה מפחית בתנועה, מפחית מרחקי הליכה, גורם למאמץ נשימתי מוגבר ולמעשה הימנעות מתנועה, דבר זה יוצר מעגל "שקוף" של חוסר תנועה – > היחלשות – > עוד חוסר תנועה – > המשך היחלשות ולמעשה ההחמרה רק ממשיכה!

4. במקרים מסוימים – הטיפול באשפוז לא היה יעיל , השחרור היה מוקדם מידי או המשך הטיפול בקהילה היה לא מספק, במצב זה החולה ימשיך להיות בהתלקחות וככל הנראה יחזור לאשפוז תוך זמן קצר מאד תוך המשך הרעה במצבו.

כפי שאפשר להבין, עד האשפוז הבא החולה מגיע במצב עוד פחות טוב, עם החמרה קבועה ומתמשכת , פגיעה באיכות החיים והפחתה במסוגלות תפקודית.

למעשה, בטווח הרחוק האשפוז אינו טוב לחולה הCOPD, ולכן – רצוי להימנע ככל הניתן.

הדבר החשוב ביותר לחולי COPD הוא התפקוד הפיזי והתפקוד הנשימתי אשר עלולים להיפגע בתנאי האשפוז. במצבים שבהם אין ברירה אחרת – הצלת החיים ואיזון המטופל היא הפעולה החשובה ביותר בתנאי התלקחות.

וכמובן חשוב לציין: לבית החולים חייבים להגיע בהמלצת רופא או לפי שיקול דעת עצמאי, רק במצבים של החמרה והרעה במצב.

אז איך נמנעים מאשפוז?

השאלה הראשונה היא למעשה – איך נמנעים מהתלקחות?

נחזור לארגון הבריאות הבין לאומי (ה-WHO): על פי ה-WHO, חולה COPD שכן מבצע פעילות שיקום ריאות באופן תדיר ומסודר, מפחית את כמות האשפוזים לאפס עד 3 פעמים בשנה.

איך זה קורה בעצם?

כפי שציינו קודם, הדבר החשוב ביותר לחולי COPD הוא התפקוד הפיזי והנשימתי, במילים אחרות – להיות חיוני, פעיל ומתפקד כמה שיותר ביום יום.

מכיוון שמחלת ה-COPD היא מחלה שפוגעת בדרכי הנשימה אשר מפחיתה /מונעת תנועה והגוף מתנוון.

פה נכנס שיקום ריאות לתמונה.

מהו שיקום ריאות:

שיקום ריאות היא פעילות גופנית מותאמת לחולי ריאות, שכל מטרתה הוא:

1. למנוע התלקחויות ואשפוזים.

2. לשפר את אורח החיים בהגדלת מרחקי הליכה (הגדלת מרחק הליכה – מוכח בבדיקת 6 דק' הליכה).

3. לאפשר תנועתיות מלאה ותפקוד יום יומי (מדרגות?עליות? אפשרי!).

3. שיפור קוצר נשימה במאמץ.

4. צבירת ידע על המחלה וניהול נכון בזמן אמת!

5. שיפור מסוגלות נשימתית ולימוד נכון של נשימה במאמצים.

6. לשפר מדדי סטורציה במנוחה ובמאמץ, ואפילו להפחית שימוש בחמצן.

הריאות ודרכי הנשימה אמורים להיות מאווררים ופתוחים כל הזמן, ואת זה ניתן להשיג באמצעות תרגילי נשימות בזמן תוך ביצוע תנועות ייעודיות של הגוף!

הריאות נפתחות, גדלות יותר מבדרך כלל, הליחה לא מצטברת/נערמת ומצליחה להתפנות בקלות!

פחות התלקחויות = פחות אשפוזים.

אני אפילו אגיד בביטחון , אפס התלקחויות = אפס אשפוזים.

זאת אומרת, אם "נתפוס" את ההתלקחות בזמן, ונטפל בה בתנאים ביתיים, ברוב המוחלט של המקרים לא נגיע לאשפוז, לא נגיע להחמרה ולא נגיע לפגיעה באורח החיים.

למעשה בזכות שיקום ריאות, חולה הCOPD יכנס למעגל תחזוקה-שיפור מתמיד. דבר שיאפשר לו לחיות לצד המחלה ולא יחד איתה.

אפשרי לחזור לאיכות חיים ואפשרי לחזור לתפקוד מלא, הפחיתו והמנעו מהתלקחויות וחיזרו לאורח חיים פעיל ובריא!

*כל הזכויות שמורות*